אדמה – ” קרקע חליפית”

 

הקשר לאדמה ולטבע הוא צורך אנושי קיומי אולם ככל שהעיר מצטופפת  גדל העומס על משאבי הקרקע, שטחי האדמה הפנויים קטנים והחסר מתעצם.

להבנתנו, הפתרונות האפשריים מתחלקים לשלושה רבדים:

  • בחינה ב’שבע עיניים’ של היקפי הבניה המתוכננת על קרקע פנויה (התכסיות) והעדפה של חלופות המשמרות את הקרקע הטבעית ורציפותה
  • תכנון ופיתוח מרחבי ‘קרקע חלופית’ שיאפשרו הבניית זהות מרחבית ויקיימו ככל הניתן את התכונות הטבעיות של הקרקע כגון: פתיחות, אינסופיות, רציפות ומורכבות,  צמחיה, א-פורמליות ועוד… ראו דוגמאות בפרויקטים בית מתניה, ישיבת בית מרדכי.
  • חווית הקשר לאדמה ולטבע היא חוויה איכותית ולא כמותית!  על ידי זיהוי מצבים יחודיים של אלמנטי טבע נקודתיים (למשל: עץ יחודי/קיר אבן/טרסה/כוון שמש) ותכנון הפרויקט ביחס אליהם נוצר מצב של “הדהוד” בין האדם לאוביקט הטבעי. ראו לדוגמא אולפן עציון.